<h1>כל בו הלכ' פי' משנת רבי ישמעאל סימן ג'</h1>
<h2>דף קנז:</h2>
פירוש משנת רבי ישמעאל
פירוש ר' ישמעאל מקל וחומר כיצד, ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים [במדבר י"ב, י"ד] קל וחומר לשכינה י"ד ימים, דיו לבא מן הדין להיות כנדון תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף. מגזירא שווה כיצד, כשאומר בשומר שכר [ויקרא כ"ב, י'] אם לא שלח ידו וגו' ונאמר בשומר חנם [שם כ"ב, ז'] אם לא שלח ידו, מה שומר שכר שנאמר בו אם לא שלח ידו פטר בו את היורשין אף שומר חנם שנאמר בו אם לא שלח ידו פטר בו את היורשים. מבנין אב וכתוב אחד כיצד, לא הרי המשכב כהרי המושב ולא הרי המושב כהרי המשכב הצד השוה שבהם שהן עשויין לנחת אדם לבדו והזב מטמא אותו בזובו ורוקו לטמא אדם במגע ובמשא ולטמא בגדים אף כל שהוא עשוי לנחת אדם לבדו יהא הזב מטמא אותו בזובו ורוקו לטמא אדם במגע ובמשא לטמא בגדים יצא המרכב שהוא עשוי לסבלות אחר. מבנין אב ושני כתובים כיצד, לא הרי פרש' הנרות כהרי פרש' שלוח טמאים ולא שלוח טמאים כהרי הנרות הצד השוה שבהם שהם בצו מיד ולדורות אף כל שהוא בצו מיד ולדורות. מכלל ופרט כיצד, מן הבהמה כלל ומן הצאן פרט אין בכלל אלא מה שבפרט. מפרט וכלל כיצד, כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה פרט וכל בהמה לשמור [שמות כ"ב, ט'] כלל עשה הכלל מוסיף על הפרט. כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט כיצד, ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך כלל [דברים י"ד, כ"ו] בבקר ובצאן ביין ובשכר פרט ובכל אשר (תאוה) [תשאלך] נפשך חזר כלל, ואי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר שהוא ולד ולדות הארץ אף אין לי אלא דבר שהוא ולד ולדות הארץ. מכלל שהוא צריך לפרט ומפרט שהוא צריך לכלל כיצד, קדש לי כל בכור [שמות י"ג, ב'], יכול אף נקבה במשמע תלמוד לומר זכר, אי זכר אפילו יצאת נקבה לפני הזכר, תלמוד לומר פטר רחם, יכול אפילו נולד לאחר יוצא דופן, תלמוד לומר בכור, זהו כלל שהוא צריך לפרט ופרט שהוא צריך לכלל. כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כלו יצא כיצד, והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וגו' [ויקרא ז', כ'] והלא שלמים בכלל היו וכשיצאו מן הכלל לא ללמד על עצמן יצאו אלא ללמד על הכלל כלו יצאו מה שלמים מיוחדים שקדושתן קדושת מזבח אף כל דבר שקדושתן קדושת מזבח. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טעם אחר שהוא כענינו יצא להקל ולא להחמיר כיצד, ובשר כי יהיה בו בעורו שחין ונרפא [ויקרא י"ג, י"ח] או בשר כי יהיה בעורו מכות אש [שם י"ג, כ"ד], והלא שחין ומכוה בכלל כל הנגעים היו ולמה יצאו לטעון טעם אחר שהוא כענינו ויצאו להקל עליהן ולא להחמיר, להקל עליהן שלא יראו ולא ידונו אלא בשבוע אחד. כל דבר שהיה בכלל ויצא לטעון טעם אחר שלא כענינו יצא להקל ולהחמיר כיצד, ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן [שם י"ג, כ"ט] והלא ראש וזקן בכלל שאר הגוף היו ויצאו לטעון טעם אחר שלא כענינו להקל עליהן ולהחמיר, להקל שלא ידונו בשער לבן ולהחמיר שידונו בשער צהוב. וכל דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר חדש אי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו הכתוב לכללו בפירוש כיצד, ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת [שם י"ד, י"ג] שאין תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא לכהן לו יהיה, אלא לפי שיצא מצורע לידון בדבר חדש בבוהן יד ובבוהן רגל ובאוזן ימנית יכול לא יטעון מתן מזבח תלמוד לומר כי כחטאת האשם הוא, החזירו הכתוב לכללו בפירוש מה חטאת טעונה מתן מזבח אף אשם טעון מתן מזבח. דבר הלמד מענינו, כיצד ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא [ויקרא י"ג, מ'], יכול יהא טהור מכל טומאה כשהוא אומר וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם דבר הלמד מענינו הוא דבר שאינו טהור מכל טומאה אלא מטומאת הנתקים בלבד. דבר הלמד מסופו כיצד, ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם [שם י"ד, ל"ד], בית שיש בו אבנים ועצים ועפר ובית שאין בו אבנים ועצים ועפר במשמע, כשהוא אומר ונתץ את הבית את עציו ואת אבניו ואת כל עפר הבית היא דבר הלמד מסופו שאין הבית מטמא בנגעים עד שיהיו בו אבנים ועצים ועפר. וכן שני כתובים המכחישים זה את זה כיצד, כתוב אחד אומר וירד יי' על הר סיני אל ראש ההר [שמות י"ט, כ'] וכתוב אחד אומר כי מן השמים דברתי עמכם [שם כ', י"ט] בא הכתוב השלישי מן השמים השמיעך את קולו ליסרך [דברים ד', ל"ו] והכריע, מלמד שהרכין הקב"ה שמי השמים העליונים אל ראש ההר ודבר עמהם מן השמים, וכן אומר נעים זמירות [שמואל ב' כ"ב, י'] ויט שמים וירד. הלל הזקן היה דורש ז' מדות לפני זקני בתירא, מקל וחומר, וגזרה שוה, ובנין אב, ושני כתובים, וכלל ופרט, וכיוצא במקום אחד, דבר הלמד מענינו, אלו שבע מדות שדרש הלל הזקן לפני זקני בתירא, כתוב אחד אומר ובבא משה אל אהל מועד וכתוב אחד אומר ולא יכול משה, ואי אפשר לומר ובבא משה שהרי כבר נאמר ולא יכול ואי אפשר לומר ולא יכול שכבר נאמר ובבא משה הכרע כי שכן עליו הענן הא כיצד כל זמן שהיה הענן שם לא היה משה נכנס שם נסתלק הענן היה נכנס ומדבר עמו, וכן הוא אומר ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן [מלכים א' ח', י"א] מלמד שנתנה רשות למחבלים לחבל, וכן הוא אומר ושכתי כפי עליך עד עברי [שמות ל"ג, כ"ב] מלמד שנתנה רשות למחבלים לחבל, וכן הוא אומר אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי [תהלים צ"ה, י"א].
